רש"י על עירובין ע״ט א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור עירובין ע״ט א:ו׳
6 נָתַן עָלָיו נֶסֶר שֶׁרוֹחַב אַרְבָּעָה. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנָּתַן לְרׇחְבּוֹ, אֲבָל לְאׇרְכּוֹ — אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא נָמֵי, שֶׁהֲרֵי מִיעֲטוֹ מֵאַרְבָּעָה.
פירוש רש"י על עירובין ע״ט א:ו׳
6 לא שנו - דבעי נסר ד':
7 אלא שנתנו לרחבו - ארכו של דף לרוחב החריץ משפה לשפה כעין גשר:
8 אבל לארכו - שנתן לארכו של חריץ דף ד' אורך על גבי יתדות אצל שפתו סתם קצת רוחב החריץ ומיעטו מד':
9 אפילו כל שהוא - שהיתה דף קצרה אפילו אינה אלא כאצבע הרי מיעטו לרוחב החריץ מארבעה במשך מדת הפתח ומתני' רחב ד' תנן: